החל מגיל 60 ההבחנה בין הכנסה אקטיבית לבין הכנסה פסיבית עשויה לייצר עיוות מס שבגינו רבים משלמים מס גבוה מהנדרש ■ רשות המסים אינה פונה באופן יזום למי שעשוי להיות זכאי להחזר, אך צעד פשוט יכול לסייע לחסוך הרבה מאוד כסף
מערכת המס הישראלית יוצרת הבחנה ברורה בין הכנסה אקטיבית לבין הכנסה פסיבית. שכר עבודה ופנסיה ממוסים לפי מדרגות מס אישיות, המשתנות בהתאם לגובה ההכנסה. לעומתם, רווחי הון מניירות ערך, משבח מקרקעין או מנכסים פיננסיים אחרים ממוסים, ברוב המקרים, בשיעור קבוע של 25%. לכאורה מדובר בהבחנה טכנית, ברורה ויעילה. בפועל, החל מגיל מסוים, ובעיקר לאחר גיל 60, ההבחנה הזו עלולה לייצר עיוות מס משמעותי, שבגינו רבים משלמים מס גבוה מהנדרש על פי דין.
מעט מאוד אנשים מודעים לכך, אך דיני המס בישראל מאפשרים לבני 60 ומעלה בעלי הכנסה משכר עבודה נמוכה יחסית, לייחס חלק מרווחי ההון שלהם להכנסה החייבת במס שולי מופחת. במילים פשוטות: במקום לשלם מס קבוע של 25% על רווחי הון שונים, אפשר, בתנאים מסוימים, למסות אותם לפי מדרגת המס האישית של הנישום, שעשויה להיות נמוכה בהרבה. המשמעות הכלכלית של מהלך כזה אינה שולית: מדובר לעיתים בהחזרי מס של אלפי ואף עשרות אלפי שקלים.
