במדינה שבה שיעורי החינוך הפיננסי כמעט ואינם קיימים, רוב האזרחים אינם מבינים את ההבדל בין אפיק חייב במס לבין אפיק פטור ממס, או את הכוח האדיר של ריבית דריבית לאורך זמן
הנתונים האחרונים ממשרד האוצר חושפים מציאות עגומה: הציבור הישראלי ממשיך לפדות קרנות השתלמות בקצב הולך וגובר, ובכך מוותר על אחד הנכסים הפיננסיים החזקים והנדירים ביותר שיש לו.
בשנת 2024 נפדו 21.9 מיליארד שקל, ובמחצית הראשונה של 2025 כבר נמשכו 10.3 מיליארד שקל נוספים. מדובר בזינוק של כחמישים אחוז לעומת השנים הקודמות, דווקא בשנים שבהן הקרנות הניבו תשואות דו ספרתיות חריגות לטובה. המספרים האלה אינם רק נתון יבש – הם תמונת רנטגן לתרבות כלכלית שמעדיפה את ההווה על פני העתיד ולעיתים עושה זאת בעיוורון מוחלט.
קרן ההשתלמות אינה עוד קופת חיסכון – היא למעשה מנגנון חיסכון יחיד כמעט בישראל שמאפשר פטור מלא ממס רווחי הון, הטבת מס שיכולה להצטבר למאות אלפי שקלים לאורך החיים. הוויתור על היתרון הזה משול לוויתור על ירושה מובטחת. ובכל זאת, אלפי ישראלים עושים זאת מדי חודש, לא משום שהם קיבלו החלטה פיננסית מחושבת, אלא משום שהמערכת מעולם לא סיפקה להם את הכלים להבין את המשמעות האמיתית של הצעד.
