מאחורי הברק של המדד מסתתרת תמונה מורכבת: קומץ חברות טכנולוגיה דוחף את העליות, בעוד שווקים גלובליים מציגים ביצועים תחרותיים לא פחות. ייתכן שהגיע הזמן לאתגר את הנרטיב האמריקאי הדומיננטי | טור דעה
בכל פעם שה-S&P 500 שוב שובר שיא, העולם עוצר לרגע. הכותרות מתמלאות באופטימיות, האנליסטים מדברים על עוצמת הכלכלה האמריקאית, והמשקיעים בעולם כולו מרגישים שאם הם לא שם – הם מחמיצים את ההזדמנות הגדולה. אבל מאחורי המספרים המרשימים מסתתרת שאלה מהותית: האם העליונות של המדד באמת נובעת מהישגים כלכליים יוצאי דופן, או שמא מדובר בנרטיב מתוחזק היטב שמשרת בעיקר את ההגמוניה הפיננסית של ארצות הברית?
ה-S&P 500 הוא הרבה יותר ממדד. הוא הפך לסמל של הצלחה, למותג עולמי, כמעט לאמונה. במשך עשור ויותר המדד האמריקאי סיפק למשקיעים תשואות יוצאות דופן, בעיקר בזכות מהפכת הטכנולוגיה. חברות כמו אפל, מיקרוסופט, אמזון, אנבידיה ומטא יצרו תחושת ביטחון קולקטיבית – כאילו החדשנות האמריקאית בלתי ניתנת לעצירה. אך כאשר בוחנים לעומק את הנתונים, מתברר שחלק גדול מהתשואה של המדד בשנים האחרונות הגיע מקומץ מצומצם מאוד של חברות, בעוד שיתר החברות במדד הציגו ביצועים צנועים בהרבה.
ב-2025, למשל, מדד MSCI All Country World שמנטרל את ארצות הברית עלה בכ-26% במונחים דולריים, לעומת עלייה של כ-15% במדד האמריקאי. גם מדדים אחרים בעולם מציגים ביצועים נאים: הניקיי היפני עלה בכ-24% מתחילת השנה, מדד קוספי הדרום-קוריאני זינק בכ-60% אחוזים, הדקס הגרמני טיפס ביותר מ-20% והפוטסי הבריטי הוסיף 18%.
התמונה הזו סותרת את ההנחה הרווחת שהשוק האמריקאי תמיד ינצח. העובדות מראות שבזמנים שונים שווקים אחרים מצליחים לא פחות ואפילו יותר. אלא שהסיקור האינטנסיבי סביב וול סטריט מייצר הטיה בתודעה. התקשורת הכלכלית מדווחת כמעט מדי יום על תנועות במדד האמריקאי, בעוד מדדים אחרים מקבלים אזכור שולי בלבד. כך נוצרה מציאות שבה הציבור מאמין שה-S&P הוא המדד החשוב בעולם, וההשקעה בו היא כמעט חובה. לא זו בלבד, אלא שגם קבוצות פייסבוק שונות, פודקאסטרים בישראל ובעולם ועוד משפיענים, דואגים כל היום לספר מדוע השקעה דרך מנהלי השקעות, היא כדאית פחות בהשוואה למעקב אחרי המדד. הם דוגלים בהמלצה על היצמדות למדד כתזת השקעה בלעדית ובמרבית המקרים מטעים את הציבור.