התחושות והרגשות הקשים שפוקדים אותנו עלולים להיתרגם גם להחלטות פיננסיות לא אופטימליות, שאינן נוגעות בשיקול כלכלי אמיתי ■ מהן הטעויות הנפוצות בקרב החוסכים והמשקיעים במלחמה וכיצד נמנעים מהן?
אֵבֶל, אובדן וכאב. כולנו חשים רגשות אלה בימים הקשים האחרונים. לצערנו, במציאות הבלתי נתפסת, כמעט שאין אדם היום בישראל שלא מכיר מישהו מהנפגעים במלחמה. אין לזה תקדים. יחד עם זאת, הרגשות והתחושות הקשים שפוקדים אותנו עלולים להיתרגם גם להחלטות פיננסיות לא אופטימליות, שאינן נוגעות בשיקול כלכלי אמיתי.
ככל שעוברים הימים, אנחנו עדים למחירים הכלכליים הגבוהים שמביאה איתה המלחמה, מלבד האבידות הקשות בנפש. המשק הישראלי נכנס לימי הלחימה בנקודת פתיחה בעייתית, ולכן חשוב מאוד שכבר מעכשיו כל ההשלכות המשמעותיות של המצב על החסכונות וההשקעות שלנו יהיו על השולחן, כדי שהציבור הרחב ידע לכלכל ולהתאים את צעדיו למתרחש.
במקביל, התחושה היא שעד כה כל הצעדים שנעשו מצד הגורמים הממשלתיים וענף הבנקאות, לרבות הקמת קרנות חירום והקפאה זמנית של תשלומי המשכנתאות, לא יספיקו כדי להקל משמעותית על הציבור. גם במקרה הזה, לציבור החוסכים והמשקיעים הרחב נותר להתנהל בחוכמה ולקבל החלטות כלכליות נכונות לגבי החסכונות וההשקעות, כמו פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות.
לשם כך, חשוב להימנע מטעויות נפוצות שנעשות בזמני לחץ ובמלחמה, שעלולות לעלות לנו בכספים משמעותיים. ההחלטות שמתקבלות בתקופות מלחמה עלולות להביא לנזקים של עשרות ואף מאות אלפי שקלים לאורך השנים.
אם ניקח לדוגמה את מלחמת לבנון השנייה, שהתרחשה בקיץ 2006, אפשר לראות שביומיים הראשונים ללחימה, מדד ת"א 35 רשם נפילה חדה של 8.3%. אבל שנה לאחר מכן, ההתאוששות הייתה מדהימה כשהמדד זינק ב-39.4%, לעומת תחילתה. מגמה דומה ראינו גם במבצע צוק איתן, שהתרחש במשך 50 ימים בקיץ 2014. אז ביומיים הראשוניים למלחמה, מדד ת"א 35 נפל ב-0.2%, עם זאת, שנה אחריה המדד רשם זינוק של 20% בהשוואה למספרים של ראשית המבצע. כלומר, האינסטנקט של משקיעים וחוסכים רבים, לנקוט בפעולות בזמנים אלו, כדי לצמצם נזקים, לרוב, מתגלה כטעות.
אילו עוד טעויות נפוצות בקרב החוסכים והמשקיעים במלחמה, ואיך אפשר להימנע מהן?
